דברו איתנו!

052.622.6070 | arch@bazelet.co

הירשמו לקבלת ניוזלטרים מרגשים מאיתנו!

בית פלויד - בית במושבה האמריקאית ביפו

אנחנו מחפשות את הסיפורים והחיבור האישי של המבנים שאנו מתעדות ומבקרות ושמחות לגלות כל פעם מחדש את החיבור של הדיירים לבתים שלהם. הפעם הכרנו את סופי אשר קיבלה אותנו בכניסה לביתה כשחיוך גדול פרוס על פניה. עוד בפתח הכניסה החלה לספר לנו על ההיסטוריה המרשימה של המבנה תוך שהיא נזכרת בכל פרט ופרט בתהליך קבלת ההחלטות על שחזור ושימור הבית שלה. עם ההתלהבות והאור בעיניים סופי סחפה אותנו למסע ולגילוי הבית...

 

 

ביקשנו ממנה לספר לנו על תהליך שימור ושחזור המבנה, תהליך שחייב אותה לחקור ולהבין את ההיסטוריה של המקום והאנשים שחיו בו. פגשנו אישה סקרנית, ומעניינת שכל מטרתה הייתה להחזיר למבנה את האותנטיות, תוך שימוש בחומרים מקוריים וטיפוסיים לתקופה שבה נבנה.

 

 

הבית נבנה ברובו מעץ, ובעל מרפסות עץ מקסימות הצופות אל הרחובות השקטים של השכונה ושתי חצרות גדולות. כשרכשה אותו מצבו היה עגום, הוא היה מוזנח ונטוש, גג שקרס, רוב החלונות חסרו וקירות הבית רטובים ושורצים עכברים - העבודה לשחזורו הייתה רבה. הייתה דרושה עבודת מחקר רצינית על מנת להבין את הסכמה המקורית של המבנה, פרטים וחומרים.

 

 

באותה תקופה, סופי עבדה מול ניצה סמוק, שהייתה אחראית על מחלקת השימור בעירייה ומאוחר יותר עם תמרה גירון . סופי ידעה שהיא רוצה להחזיר את המבנה למצבו המקורי. כל חלונות המבנה היו סגורים בבטון, אך חלונות העץ המקוריים ששרדו בקומה השניה היו במצב שמיש. הידע של סופי וההכרות שלה עם בניה מסורתית בעץ עזר לתהליך. היא מצאה נגר מכת ההיימיש שהתגייר ומתגורר בארץ, מומחה לשיטת בניה זו. 

 

 

המבנה היה שייך למשפחת פלוייד. רולה פלוייד היה שייך לקבוצת נוצרים שהגיעה ארצה ממיין שבארצות הברית בשנת 1866 במטרה לעזור ליהודים לבנות את הארץ וכך להקדים את שובו של ישו. הוא תכנן לעסוק בהסעה של תיירים וצליינים מנמל יפו לירושלים, נסיעה שהייתה כרוכה בזמן רב ובאמצעים שלא היו בארץ באותה תקופה. הוא הביא עימו כרכרה ותכנן את המסע לירושלים כשהמושבה ביפו משמשת תחנת ביניים.

 

 

 

הבתים שהובאו ע"י הקבוצה היו בתים מוכנים וכל החלקים שכללו קורות עץ, חלונות דלתות ותריסים וחביות מלאות במסמרים עבודת יד הובאו ארצה באניה בה הגיעו. ביתו של רולה פלוד לעולם לא עבר לידי הטמפלרים. כשהאמריקאים חזרו למיין אחרי שההתיישבות שלהם בארץ נחשלה רולה פלויד נשאר בארץ.

 

 

את ההשלמות שלא נדרשה לשחזר בחרה לאחר שבררה מה היו הערכים של האנשים שגרו במבנים הללו. היה חשוב לסופי להשאיר אזכור לאנשים שחיו בבית, הפשטות והצניעות של הרהיטים מאפיינת את השקפת העולם של המתיישבים שחיו בהם. את הטיח המקורי שלחה למכון התקנים ומצאה שהטיח היה עשוי סיד ושערות סוס. בכל תהליך העבודה, מספרת סופי: "לא הייתי מוכנה לפשרות וזיופים כל מה שיכולתי לשחזר ולשמור אוטנטי נשמר".

 

 

סופי נסעה לקיבוץ נצר סירני שם הייתה חוות טמפלרים משם הביאה מרצפות אשר שובצו בבית. שער הברזל בחצר עשוי כולו מפלחים של ברזל וניטים, ללא הלחמה, פרט שנלקח מאב טיפוס של שער מהמושבה הגרמנית "וולהאלה" (שנמצאת צפונה צמוד לנוה צדק, המקום נקרא במשך שנים מתחם נחושתן). גם חלק  מדלתות הבית עשויות ברזל  ונעשו ע"פ דלת מקורית שנמצאה במרתף.

 

 

סופי היא פסלת, ציירת ויוצרת שהשתתפה בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל. חלק מהעבודות מוצגות בחצר הפסלים בסטודיו שבביתה .כל עבודה מונחת שם עם סיפור ומשמעות. "החומר מדבר אלי ביצירה עצמה" היא אומרת, "הוא קורא לי לפסל בו וליצור תוך חיפוש אחר האיזון הרגשי שבין הזכרי והנקבי...". הפסלים עשויים אבן ערד אדום, בזלת, קררה, שייש פורטוגזי, עץ ועוד. כל אבן נושאת עימה ייחודיות שנשאבת מחיפוש פנימי שנתמך ע"י חומר מהמקרא והקבלה.    

 

צילומים: סטודיו בזלת

.הכתבה נערכה ע"י בזלת אדריכלים - אדריכלות. עיצוב פנים

 

 

Sophie Jungreis

sophiejungreis.com

 

 

Please reload

רוצים להיות מעודכנים בכל מה שחדש וחם בעולם העיצוב? הירשמו!

פוסטים אחרונים
Please reload