דברו איתנו!

052.622.6070 | arch@bazelet.co

הירשמו לקבלת ניוזלטרים מרגשים מאיתנו!

המושבות והבתים הקסומים של הטמפלרים - הצצה לאלוני אבא ובית לחם הגלילית

היום הצפנו שוב והבאנו לכם את סיפורם של הטמפלרים. כששומעים את המושג "מושבה טמפלרית" מיד מדמיינים את מתחם שרונה ששוקם ושוחזר לפני מספר שנים, שם ניתן לקבל הצצה לבניה הטיפוסית של הטמפלרים. לא רבים מודעים לעובדה כי נותרו מבנים רבים שהקימה קהילת הטמפלרים בישראל במאה ה-19 והם מפוזרים ברחבי הארץ. היום הבאנו לכם הצצה לשתי מושבות מקסימות בצפון הארץ הממוקמות בעמק יזרעאל: אלוני אבא ובית לחם הגלילית, המשקפות את סגנון הבניה הייחודי של הקהילה הטמפלרית בארץ.

 

הכנסייה האוונגלית באלוני אבא. הוקמה בשנת 1916 בסגנון ניאו-גותי

הכנסייה האוונגלית באלוני אבא. 

 

הטמפלרים הגיעו ארצה מגרמניה. התבססות הכת הטמפלרית החלה בתחילת המאה ה-17 בוויטנברג שבגרמניה, חברי הכת מאסו בגינוני הכנסייה שנהגה לפאר את טקסי הדת ואת מבני הכנסיות במקום להתייחס למאמינים עצמם שחלקם היו דלי אמצעים בכת הפרוטסטנטית. החלטתם הייתה להקים כת חדשה שתחזור למקורות הנוצריים.

 

הכנסייה האוונגלית באלוני אבא. 

 

ערכי הכת הטמפלרית התבססו על הערכים הבסיסיים בנצרות הטהורה, אהבת הזולת ואמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ועל כן יש לחכות לבואו בארץ. מכיוון שהאמונה של הכת הטמפלרית הייתה נטולת מקום ומתבססת על אמונתו הפנימית של האדם, הם התייחסו לגוף האדם ולקהילה בה הוא חי כמקום התפילה. את הכמרים החליפו זקני הכת שנבחרו להנהיג ולתרום מוסר דתי לקהילה, זקני הקהילה נמנעו מגינוני לבוש וסממני דת. מטרתם הייתה להגיע ארצה להתיישב בארץ על מנת לקיים את הדת הנוצרית במקום בו נוצרה.

 

דלת כניסה מקורית לכנסיה.

הכנסייה האוונגלית באלוני אבא. 

 

במאה ה-19 התמנה כריסטופר הופמן לראש הקהילה הטמפלרית, שכל מטרתו הייתה להגיע ארצה ולהקים בה את גרעין הכת הטמפלרית בארץ ישראל. הופמן החדיר את הרוח המשיחית לבני העדה שנבעה מתוך הנפש פנימה. הכת הטמפלרית ראתה בעצמה כבעלת זכות לבנות וליישב את ארץ ישראל מכיוון שהאמינו כי עליהם לעבוד את הארץ בהמתנה לביאת המשיח.

 

הכנסייה האוונגלית באלוני אבא. 

מגדל פעמון בכנסיה.

 

בשנת 1860 קמו מספר צעירים טמפלרים ועלו לארץ כדי להגשים את חזונם על אף התנגדות מנהיגי העדה שטענו כי יש לבדוק ביסודיות את תנאי המחיה וכי הלהט הדתי בלבד אינו משרת את הכת, ביודעם כי ישנו שלטון עותמאני מוסלמי שעלול לסלקם מהארץ. למרות זאת עלו הצעירים ארצה והתיישבו תחילה בצפון הארץ.

 

 פתחים וחלונות בכנסיה.

צוהר עגול בכנסיה

 

בשנת 1986 הגיעה קבוצה שמנתה מספר רב של חברי הכת הטמפלרית שהגיעו מארה"ב וגרמניה, הם נטשו את חייהם במדינות אלו, מכרו את רכושם והונם הרב והגיעו לחיפה שם חברו לקבוצה שכבר התיישבה בחיפה בסמוך לנמל העיר.

 

מבט מבנה ציבור טמפלרי וחורשת אלונים. המבנה משמש היום כבית העם של המושבה בית לחם הגלילית, וממוקם על הכביש הראשי של המושבה.

בית העם בבית לחם הגלילית.

 

החזית האחורית של בית העם בבית לחם הגלילית.

מגדל המים הטמפלרי של בית לחם הגלילית.

 

בשנת 1906 הוקמה המושבה החקלאית טמפלרית השנייה בבית לחם הגלילית. בית לחם הגלילית נמצאת בתחומי עמק יזרעאל. המושבה הוקמה במרכז יער אלוני תבור. מתיישבי המושבה בבית לחם הגלילית היו דור שני של המושבה הגרמנית בחיפה.

 

 בית פרטי - מבנה טמפלרי בבית לחם הגלילית.

 בית פרטי - מבנה טמפלרי בבית לחם הגלילית.

 בית פרטי - מבנה טמפלרי בבית לחם הגלילית.

 בית פרטי - מבנה טמפלרי בבית לחם הגלילית.

 בית פרטי - מבנה טמפלרי בבית לחם הגלילית.

 בית פרטי - מבנה טמפלרי בבית לחם הגלילית.

 

בשנת 1907 הוקמה המושבה הטמפלרית החקלאית השלישית וולדהיים, נווה יער (אלוני אבא). מושבה זו סמוכה לחיפה ובה התיישבו בני הדור השני ומתיישבים חדשים של הכת. שם המושבה נקרא אלוני אבא על שם עצי האלון הרבים במקום ועל שם הצנחן אבא ברדיצב.

 

 

 בית פרטי - מבנה טמפלרי באלוני אבא.

 בית פרטי - מבנה טמפלרי באלוני אבא.

 תצלום היסטורי של המבנה המצולם מלמעלה (מתוך הספר גלגוליה של אוטופיה, הטמפלרים בא"י, שרה טוראל)

 בית פרטי - מבנה טמפלרי באלוני אבא. 

 בית פרטי - מבנה טמפלרי באלוני אבא.

 

סגנון הבניה הטמפלרי במושבות

 

מבנה המושבות שהקימו הטמפלרים בארץ הועתק ממבנה הכפרים שהקימו באירופה. בהגיעם להקים מושבה ראשית היו רוכשים קרקעות שהיו מיועדות לכבישים, דרכים, מבני מגורים, מבני ציבור ומלאכה.

 

 

 

בתכנון המושבה הובאה בחשבון הקרבה לדרכים ראשיות, צירים מרכזיים וטופוגרפיה קיימת.

היישוב נבנה כמודל למבנה הכפרי אירופאי שהכירו, בו היה נהוג לבסס ציר דרכים מרכזי שבמרכזו נבנו מבני הציבור. מהציר הראשי והלאה המשיכה בנייה פרטית כך שמאחורי כל חלקה פרטית היתה אדמה ששימשה לחקלאות.

 

הטמפלרים הביאו עימם שיטות בנייה אשר ידעו להתמודד עם הסוגיות שהיו קיימות בארץ כגון: תחלואה רבה, אקלים חם ועוד. השימוש בחומרי גלם מקומיים אפיין את סגנון הבניה הטמפלרי תוך מחשבה על ארכיטקטורה אירופאית, כל אלו הכניסו משב רוח מרענן לנוף הבניה המקומי.

 

 

 

הפשטות העיצובית היא מאפיין ניכר של סגנון הבניה, תוך שימוש בחומרים מקומיים כגון אבן כורכר, גיר או כל אבן שנמצאה בסביבת הבניה.

 

הטמפלרים הרבו להשתמש בעצים, מרצפות ורעפים שהביאו עימם מאירופה. השימוש בעץ היה רב והוא נועד לתמוך בכיסוי הרעפים ולתוצרת נגרות ביתית. מאפיינים נוספים של הבניה הטמפלרית היו שימוש בתריסי עץ, גגות רעפי חרס ומרצפות שנהגו לייצר ולצייר בעצמם.

 

ניסיונם בבניה והידע שרכשו באירופה אפשר להם להתמודד עם תנאי התחלואה הקשים בארץ והם הצליחו לשלב במערך הבניה שלהם חידושים לטובת תנאי מחייה נוחים ובריאים, כגון: שימוש במים זורמים בפנים הבית, מערכות של איסוף וניקוז מים ובנייה של מרתפים על מנת לשמור מזון בקירור.

 

 

 

 צילום: סטודיו בזלת.

הכתבה נערכה ע"י בזלת אדריכלים - אדריכלות. עיצוב פנים.

 

 

Please reload

רוצים להיות מעודכנים בכל מה שחדש וחם בעולם העיצוב? הירשמו!

פוסטים אחרונים
Please reload